לא קיטור אבל סיקור..כי הגיע הזמן!!
זה לא סוד שכבר כמה חודשים אני לא מצליחה לקרוא...כלום!
מתחילה ספר קוראת 4 פרקים ועוברת להבא ככה יש לי בערך 10 ספרים שמחכים לי על המדף מעל המיטה וזה עוד בלי הספרים הדיגיטלים שמחכים לי!
הספרים מושכים, מעניינים ורק מחכים לי אבל מה לעשות שתקף אותי "מחסום קריאה" ולא משחרר?
ביום שישי האחרון הייתי עייפה..ממש עייפה שלא היה לי כח להזיז ת'תוחס מהספה לחדר כדיי לבחור ספר אז ביקשתי מאחותי הקטנה שתשלוף איזשהו ספר ותביא.
וזה מה שהיא שלפה "אחד ועוד אחד" של ג'וג'ו מויס.
כשקיבלתי את הספר חברה שלי כבר קנתה אותו ואמרה לי שהיא לא הכי עפה עליו זה מוזר כי חברה שלי עפה על ספרים על ימין ועל שמאל..כל הזמן הזה דחיתי את הספר אבל הפעם החלטתי משום מה להביא לו צ'אנס.
זוכרים את המחסום קריאה? אז ככה..
התחלתי את הספר ביום שישי בערב וסיימתי ביום שבת בבוקר!!! (מחסום קריאה מישהי?!?!)
קודם כל הספר כתוב מנקודת מבט שלישית-זאת אומרת שהסופרת מספרת לנו את הסיפור מנקודת מבט שלה (שזה מגניב) אבל אני חושבת שלכתוב ספר מנקודת מבט שלישית כרוך בסיכון:
-לא כולם מתחברים לסגנון כתיבה הזה
-האם התחברו לדמויות או לא..
אבל יש גם פלוסים שסגנון הזה וזאת הסיבה למה אני אוהבת את זה:
אפשר לכתוב על כל הדמיות בו זמנית. קל לתאר מה כל אחד עושה, רואים את התמונה הכוללת מבחוץ אבל גם מבפנים.
ועכשיו לסיפור עצמו:
"אם יחידנית אחת. משפחה כאוטית אחת. זר מוזר אחד. סיפור אהבה אחד שאי אפשר לעמוד בפניו."
הסופרת מביאה את הסיפור מנקודת מבטם של כל הדמויות (חוץ מהכלב) אבל מנקודת מבט שלישית (זוכרים?)
תכירו את המשפחה הכי הזויה, מפורקת, קשה, מוזרה שייצא לכם להכיר אבל בו זמנית משפחה שאוהבת בדרכה שלה, משפחה שמתגברת על כל הקשיים (ולא חסרים להם קשיים!), משפחה שרואה בכל אחד את הצד הטוב שבו, שלא נשברת מהר ומאמינה שבסוף יהיה טוב, גם אם זה ממש בסוף.
תכירו את האמא-ג'ס
הבן הפריק- ניקי
הבת הגאונה-טנזי
והכלב-נורמן
בזמן לא צפוי כשהם נתקלים בבעיה ונכנסים עמוק יותר לזבל ממה שהם היו הם פוגשים את אד (חנון, מליונר היי-טק ואיפלו קצת קרציה).
אד מחליט לעזור להם, הוא לבד לא מבין למה והם יוצאים למסע ששינה והשפיע על כל אחד ואחד מהם.
זה לא סיפור אהבה רגיל. זה לא עוד ספר רומנטי על עשיר ובחורה מדליקה שישר מתאהבים אחד בשני. זה סיפור אהבה על משפחה גם אם היא לא שלך במאה אחוז אבל יש גם סיפור אהבה קטנטן שקיויתי כל הספר שיתפתח ויהיה בדיוק כמו שאני רוצה.
הספר הזה גרם לי לצחוק (והמון!), לחייך, לקלל, להתעצבן, להתבאס ואפילו להסתכל למעלה בדיוק כמו שג'ס עשתה ולהגיד " מה עכשיו? מה עכשיו, לעזאזל?" (עמוד 338)
יש מצב שההתחלה תשעמם אתכם, או תמתח אבל מבטיחה לכם שהוא שווה קריאה!
אישית מאוד מאוד נהנתי מהספר. כבר הרבה זמן שלא נהנתי ככה מספר..הרבה זמן שדמויות לא נכנסו לי ללב ועד עכשיו חושבת עליהם.
הספר הזה יגרום לכם להסתכל על דברים קצת אחרת, כי בנינו תמיד מנחם קצת לשמוע על הבעיות של האחרים, ולהם? לא חסרים בעיות!
מתחילת הספר ועד כמעט סופו קורים דברים שרק יגרמו לכם מצד אחד לקוות לטוב ומצד שני להגיד "ציפיות יש רק בכריות".
אבל הספר הזה מוכיח שבסופו של דבר משהו טוב אפילו קטן חייב לקרות.
או כמו שג'וג'ו מויס אומרת (או יותר נכון הדמות ג'ס) : "דברים טובים קורים לאנשים טובים" (עמוד 201)
ואחרי שאמרתי כבר הכל...רוצו לקרוא את הספר! (אתם עוד פה? לכו תקראו..כאילו דא XP )
עד כאן הסיקור על הספר..
מקווה שתהנו בדיוק כמו שאני נהנתי
ואל תשכחו "דברים טובים קורים לאנשים טובים" ;-)
אווה 3>
זה לא סוד שכבר כמה חודשים אני לא מצליחה לקרוא...כלום!
מתחילה ספר קוראת 4 פרקים ועוברת להבא ככה יש לי בערך 10 ספרים שמחכים לי על המדף מעל המיטה וזה עוד בלי הספרים הדיגיטלים שמחכים לי!
הספרים מושכים, מעניינים ורק מחכים לי אבל מה לעשות שתקף אותי "מחסום קריאה" ולא משחרר?
ביום שישי האחרון הייתי עייפה..ממש עייפה שלא היה לי כח להזיז ת'תוחס מהספה לחדר כדיי לבחור ספר אז ביקשתי מאחותי הקטנה שתשלוף איזשהו ספר ותביא.
וזה מה שהיא שלפה "אחד ועוד אחד" של ג'וג'ו מויס.
כשקיבלתי את הספר חברה שלי כבר קנתה אותו ואמרה לי שהיא לא הכי עפה עליו זה מוזר כי חברה שלי עפה על ספרים על ימין ועל שמאל..כל הזמן הזה דחיתי את הספר אבל הפעם החלטתי משום מה להביא לו צ'אנס.
זוכרים את המחסום קריאה? אז ככה..
התחלתי את הספר ביום שישי בערב וסיימתי ביום שבת בבוקר!!! (מחסום קריאה מישהי?!?!)
קודם כל הספר כתוב מנקודת מבט שלישית-זאת אומרת שהסופרת מספרת לנו את הסיפור מנקודת מבט שלה (שזה מגניב) אבל אני חושבת שלכתוב ספר מנקודת מבט שלישית כרוך בסיכון:
-לא כולם מתחברים לסגנון כתיבה הזה
-האם התחברו לדמויות או לא..
אבל יש גם פלוסים שסגנון הזה וזאת הסיבה למה אני אוהבת את זה:
אפשר לכתוב על כל הדמיות בו זמנית. קל לתאר מה כל אחד עושה, רואים את התמונה הכוללת מבחוץ אבל גם מבפנים.
ועכשיו לסיפור עצמו:
"אם יחידנית אחת. משפחה כאוטית אחת. זר מוזר אחד. סיפור אהבה אחד שאי אפשר לעמוד בפניו."
הסופרת מביאה את הסיפור מנקודת מבטם של כל הדמויות (חוץ מהכלב) אבל מנקודת מבט שלישית (זוכרים?)
תכירו את המשפחה הכי הזויה, מפורקת, קשה, מוזרה שייצא לכם להכיר אבל בו זמנית משפחה שאוהבת בדרכה שלה, משפחה שמתגברת על כל הקשיים (ולא חסרים להם קשיים!), משפחה שרואה בכל אחד את הצד הטוב שבו, שלא נשברת מהר ומאמינה שבסוף יהיה טוב, גם אם זה ממש בסוף.
תכירו את האמא-ג'ס
הבן הפריק- ניקי
הבת הגאונה-טנזי
והכלב-נורמן
בזמן לא צפוי כשהם נתקלים בבעיה ונכנסים עמוק יותר לזבל ממה שהם היו הם פוגשים את אד (חנון, מליונר היי-טק ואיפלו קצת קרציה).
אד מחליט לעזור להם, הוא לבד לא מבין למה והם יוצאים למסע ששינה והשפיע על כל אחד ואחד מהם.
זה לא סיפור אהבה רגיל. זה לא עוד ספר רומנטי על עשיר ובחורה מדליקה שישר מתאהבים אחד בשני. זה סיפור אהבה על משפחה גם אם היא לא שלך במאה אחוז אבל יש גם סיפור אהבה קטנטן שקיויתי כל הספר שיתפתח ויהיה בדיוק כמו שאני רוצה.
הספר הזה גרם לי לצחוק (והמון!), לחייך, לקלל, להתעצבן, להתבאס ואפילו להסתכל למעלה בדיוק כמו שג'ס עשתה ולהגיד " מה עכשיו? מה עכשיו, לעזאזל?" (עמוד 338)
יש מצב שההתחלה תשעמם אתכם, או תמתח אבל מבטיחה לכם שהוא שווה קריאה!
אישית מאוד מאוד נהנתי מהספר. כבר הרבה זמן שלא נהנתי ככה מספר..הרבה זמן שדמויות לא נכנסו לי ללב ועד עכשיו חושבת עליהם.
הספר הזה יגרום לכם להסתכל על דברים קצת אחרת, כי בנינו תמיד מנחם קצת לשמוע על הבעיות של האחרים, ולהם? לא חסרים בעיות!
מתחילת הספר ועד כמעט סופו קורים דברים שרק יגרמו לכם מצד אחד לקוות לטוב ומצד שני להגיד "ציפיות יש רק בכריות".
אבל הספר הזה מוכיח שבסופו של דבר משהו טוב אפילו קטן חייב לקרות.
או כמו שג'וג'ו מויס אומרת (או יותר נכון הדמות ג'ס) : "דברים טובים קורים לאנשים טובים" (עמוד 201)
ואחרי שאמרתי כבר הכל...רוצו לקרוא את הספר! (אתם עוד פה? לכו תקראו..כאילו דא XP )
עד כאן הסיקור על הספר..
מקווה שתהנו בדיוק כמו שאני נהנתי
ואל תשכחו "דברים טובים קורים לאנשים טובים" ;-)
אווה 3>
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה