יום שישי, 24 ביולי 2015

"ריב"-קטע שכתבתי

היי לכולםםם
זה ידוע (או שלא) שאני כותבת להנאתי כל מיני קטעים אז קבלו קטע לכבוד שבת ^_^

נ.ב. הקטע הבא לא קרה לי ואין שום קשר אליי חוץ מזה שאני כתבתי אותו =]
********


"מה קרה לנו?" הוא שואל אותה ומתיישב לידה על הספה הגדולה "איך הגענו לזה?" הוא שואל בקול שברירי ונאנח בקול.
היא לא יודעת איך זה קרה אבל זה פשוט קרה.
"בבקשה דברי איתי" התחנן בפניה. הוא שולח את ידו ללטף את פניה והיא מזיזה את ידו "אל תגע בי" היא מפצירה ומתרחקת ממנו.
הוא לא יודע איך להגיב לזה אבל יודע שזאת אשמתו.
הכל בגלל הריב לפני שבוע.
קשים בעבודה החלו לצוץ פעם אחר פעם.פיטורים חגו מעל ראש בזמן האחרון והוא היה תחת לחץ לא מוסבר.
היה חוזר מהעבודה לחוץ ועצבני מבלי לאכול או להתקלח היה נכנס ישר למיטה.
בלי להגיד שלום לאישתו,חיבוק,נשיקה, משהו קטן?
היא מתעלם, מתכנס בתוך עצמו וחושב..טובע במחשבות לא חיוביות "מה יקרה אם?..ומה יעשה אם?..והם בכלל גרים בשכירות אז מתי יהיה להם בית משלהם?ומה יקרה עם יצוץ פתאום ילד?הרי מבחינתו הם עדין לא מוכנים."
מחשבה אחר מחשבה, דאגה אחר דאגה.
היא עזבה אותו לנפשו לאחר כמה נסיונות לדבר עימו אבל הוא בשלו. היא קיוותה שאם תניח לו קצת הוא יחזור לעצמו אבל זה לא קרה.
העצבים התגברו הכעסים התעצמו והבית?רק הלך ויתפורר.
"ממה אתה כל כך לחוץ? אני מאמינה שאם וחס וחלילה יפטרו אותך אתה תוכל למצוא עבודה אחרת!אתה מוכשר, יש לך קורות חיים מצויינים ואתה בעל ניסיון רב! אז ממה אתה דואג?" אמרה לו והוא לא מבין איך היא לא רואה את מה שהוא רואה
"נגיע לגשר ונחצה אותו..אתה סתם ממלא את ראשך בבעיות שאין לנו" ניסתה לעודד והוא לא מבין איך היא לא מבינה עד כמה שהבעיות עצומות.
אבל היא צדקה!צריך להגיע לגשר ואז לחצות אותו.
בעיה אחר בעיה,פתרון אחרי פתרון, גשר אחרי גשר ולא הכל במכה כי אז נכנסים לבלגן אחד גדול!
אבל הוא עדין לא הבין, עדין שקע במחשבותיו וצרותיו לעתיד, עדין לא ראה את האור שבקצה המנהרה ואז זה קרה.
בערב אחד היא כבר לא יכלה לסבול זאת יותר. האיש שעימו התחתנה, הבן-אדם שכל כך אהבה כבר איננו!
אז היא התפרצה, הוציאה הכל החוצה וכך גם הוא!
הוא אמר משפט מכעיס והיא ענתה משפט זועם
הוא זרק מילה שלא במקום והיא החזירה מילה שלא היתה צריכה להגיד.
הוא צרח משפט מכאיב שפגע הישר בליבה והיא?כבר לא ענתה ורק בכתה
"אני כבר לא מזהה אותך" היא לחשה בין דמעה לדמעה, לקחה נשימה עמוקה ואמרה בקול הכי יציב שהצליחה לגייס "אני עכשיו נכנסת לחדר וכשאני יוצאת אני לא רוצה לראותך כאן. אתה מצטער שהכרת אותי? אז תאסוף את עצמך ותעוף מכאן" הורידה את טבעת נישואיה, הניחה על השולחן הגדול ונכנסה לחדר.
היא ישב על ספה ואחז בראשו לא מצליח להבין איך הגיע למצב הזה.
הוא לקח את כוסו שהיה מונח על השולחן וניפץ על הרפצה, היא בדיוק עברה שם והכוס התנפצה עליה.
רסיסים עפו לכל מקום, נחתו על הרצפה וגם על רגליה, רסיס זכוכית גדול נכנס לירך ימין והיא התפתלה מכאבים "אל תגע בי" צרחה עליו כשניסה לעזור. הוא לא הבין מאיפה היא צצה פתאום כשלפני שניה רק נכנסה לחדר, לא הבין איך הכוס פגעה בה למרות שהוא בכלל לא התכוון.
לאחר לילה שלם במיון היא חזרה לביתה, לבית ריק. הוא כבר לא היה שם.
היא אמרה לו ללכת אז הוא הלך, הוא כבר עשה יותר מידי נזק  חשב לעצמו, השאיר פתק התנצלות והלך.
עבר שבוע והוא לא הופיע היא חשבה שזהו כך דרכם נפרדו אבל הוא פתאום הגיע.
"מה אתה עושה פה?" שאלה בפליאה "נתתי לך קצת זמן להרגע ואמא שלך אמרה לי שעדיף שלא אדבר איתך כרגע" הוא סיפר אבל היא קיוותה שהוא יצור קשר, ישאל לשלומה, יתעניין.
"בואי נדבר בבקשה" התחנן
"אין לי על מה לדבר איתך" אמרה והתרחקה
"איך הגענו לזה?" שאל בעצב וניסה לגעת בה
"אל תיגע בי" הפצירה והתרחקה שוב.
"למה את מתרחקת ממני?אני לא אפגע בך" הוא אומר בשקט
"אומרים שגבר שבוגד פעם אחר יבגוד פעם שנייה וגבר שמרים את ידו פעם אחד.." היא משתתקת לרגע, לוקחת נשימה עמוקה וממשיכה "ירים את ידו גם בפעם השניה"
"אני לא הרמתי עליך יד.בחיים לא עשיתי את זה וגם לא אעשה. הכוס בטעות פגעה בך. סך הכל ניסיתי לפרוק קצת עצבים" הוא אומר ודמעה החלה לזלוג במורד לחיו "בבקשה תאמיני לי" הוא אומר בקול מתחנן.
הוא מתקרב אליה שוב והפעם היא לא זזה.
הוא מלטף ברוך ועדינות את לחיה, היא עוצמת את עינייה ומתמסרת למגע הרך הזה שהתגעגעה אליו כל כך, שהיה חסר לה כל כך.
"אני יותר לא אחזור על זה" הוא נשבע "אני מבטיח לך שאדאג לך תמיד ולעולם לא אדבר אליך ככה"
הוא משך אותה לחיבוק והיא החזירה לו חיבוק.
"אני מצטער" הוא לוחש בכנות
"סולחת" היא אומרת וחיוך קטן צץ על פניו.
"אני אוהב אותך אישתי" הוא אומר ומביט בה במבט מלא אהבה
"גם אני אוהבת אותך".
וככה הם נשארו על הספה הגדולה מחובקים ואוהבים בלי לחשוב יותר מדי על העבודה או העתיד, את זה יעשו מחר בבוקר.
אבל אני מבטיחה לכם שמעכשיו הם מגיעים לגשר וחוצים אותו-ביחד.

אני מתפלל-אייל גולן

שבת שלום אנשים
אווה =] ♡