יום שני, 9 באוקטובר 2017

"קולו של ארצ'ר"/מיה שרידן

"זה כואב כי אני פוחד לאהוב אותך.
אני פוחד שתעזבי אותי ואני שוב אהיה לבד.
רק שהפעם זה יהיה פי אלף יותר קשה, כי אדע מה אני מפסיד"

קולו של ארצ'ר מאת מיה שרידן, 323 עמודים, הוצאת אהבות.
את הספר קיבלתי לפני 3 חודשים, יום אחרי שילדתי, ישר למחלקת יולדות.
שמעתי עליו עוד כשיצא באנגלית, החברות לא הפסיקו לדבר עליו ואני רק חיכיתי שמישהו ירים את הכפפה ויוציא את הספר גם בעיברית (ככה זה כשלא קוראים באנגלית..)
וזה אכן קרה! הוצאת אהבות תרגמה אותו וכל קבוצות הקריאה בפייסבוק רעשו וגעשו מרוב התרגשות.
אז על מה כל המהומה אתם שואלים?
תכירו את ארצ'ר הייל- בחור מתבודד עם זקן ארוך ושיער שעובר את הכתפיים, בחור שגר בעיירה שאינה רואה אותו והוא מנסה כמה שיותר להתעלם מהם בחזרה, בחור שאיש אינו שמע את קולו עד שפגש בברי פרסקוט.
ברי פרסקוט- בחורה שמחליטה לעזוב את הכל ולברוח לעיירה ישנונית פליון, שם היא מקווה למצוא קצת שלווה לפחות לפרק זמן קצר ואז לחזור בחזרה אבל אז היא פוגשת בארצ'ר והכל משתנה.
ממה ברי בורחת? תצרכו לגלות לבד.
למה איש לא שמע את קולו של ארצ'ר? גם את זה תצטרכו לגלות לבד.

הספר כתוב טוב, העלילה זרמה ואכן נהנתי מכל עמוד ועמוד.
הוא ריגש אותי, סחף אותי, גרם לי להכנס לתוך העלילה ולחיות את הדמויות.
ספר מלא באהבה ואפילו הומור פה ושם.
נכון, היו כמה חלקים בספר שגרמו לי להרים גבה וקצת לחשוב שמשהו פה לא אמין, בעיקר לקראת סוף הספר, אבל זכרתי שזה רק סיפור ובכל זאת נהנתי מהספר.
ארצ'ר הקסים אותי בביישנות שלו וברי באומץ וטוב לב שלה.

זה לא סיפור אהבה שיגרתי, לא עוד ספר תבניתי..
זהו סיפור אהבה מיוחד שמלמד אותנו לקבל גם את השונה! שמלמד אותנו שלפעמי צריך להשמיע את קולם של אחרים גם אם הם אינם יכולים לדבר, שלפעמים אם רק נשתוק נשמע הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים!

והציטוט שהכי אהבתי בספר:
"הבאת איתך את השתיקה,
הצליל הכי יפה ששמעתי בחיי,
כי זה בא ממך.
ועכשיו לקחת את זה ממני.
וכל הרעשים, וכל הקולות בעולם,
אינם מספיק חזקים לחדור אל ליבי השבור.
אני מסתכלת אל הכוכבים, אינסופיים ונצחיים, ולחושת
חזור אליי,
חזור אליי,
חזור אליי." (עמוד 314)

בשורה התחתונה ממליצה על הספר!
תהנו=]

לרכישת הספר

המקטרת בסטייל =] 3>