יום חמישי, 1 באוקטובר 2015

"יש לי מליון שאלות אבל אין אפילו תשובה אחת!"

בעקבות הפיגוע שהיה אתמול.
***
"יש לי מליון שאלות אבל אין אפילו תשובה אחת!

ההורים תמיד אמרו לנו לא לדבר עם זרים,
הם עלולים להיות מסוכנים.
לא לדבר עם אדם שאנחנו לא מכירים שניגש אלינו בגן השעשועים, גם אם הוא מבטיח לקחת אותנו למקום יותר כייפי ולהביא לנו מליון סוכריות ושוקולדים.
ההורים תמיד אמרו "אם אדם זר נגש אליכם תרוצו אלינו ותקראו לנו".
"תתרחקו מאנשים זרים" חזרו על זה שוב ושוב "הם מסוכנים".
הם גם תמיד הזהירו מפני הכביש, גם הוא מסוכן.
אם חוצים את הכביש לא נכון אנחנו עלולים להפגע, להפצע ואפילו יותר גרוע מזה,
גם איש זר יכול לפגוע, לפצוע ולעשות יותר גרוע.
פעם שאלתי אותם למה צריך לחצות את הכביש איתם? או למה כשהם איתי אני לא צריך לפחד מאנשים זרים? 
אמא ענתה לי שהם שומרים עלינו, שאיתם אנחנו מוגנים.
אז תסבירי לי אמא,
איך זה שלמרות שהיינו אתכם על הכביש המסוכן מי שפגעו בכם הם דווקא אנשים זרים?
תסביר לי אבא,
איך זה שעלינו הגנתם אבל אתם כבר לא איתנו?
מי עכשיו יזהיר אותנו מפני זר בגן השעשועים?
או מפני הכביש המסוכן?
מי עכשיו יגן עלינו, 
מי עכשיו ישמור עלינו, 
אם זרים לקחו אתכם מאיתנו?
איך יכול להיות ששניה אחת הייתם איתנו ושניה לאחר מכן אתם כבר לא?
איך זה שאמרתם שאתכם אנחנו מוגנים אבל בכל זאת נפגעו?
רק שתדעו שאנחנו כאן, עדין מחכים לכם ונמשיך לחכות
למרות שיודעים שאנשים זרים, שפלים, רוצחים, מחבלים לקחו אתכם רחוק מאיתנו.
יודעים שאתם, כבר לא תחזרו אלינו.

יש לי מליון שאלות אבל אין אפילו תשובה אחת!"

ה' יקום דמם
יהיה זכרם ברוך!