יום שלישי, 5 באפריל 2016

מגרעות

קודם כל לפני שאתחיל לדבר על הנושא של הפוסט תרשו לי להודות לכם על כל התגובות שקיבלתי בעקבות הפוסט הקודם על יום האישה.
התגובות בבלוג ובפייסבוק היו מדהימות ומחזקות. אז תודה!

ועכשיו לנושא הפוסט-מגרעות!
לכל אחד יש תכונות טובות ותכונות..איך נגדיר אותם..פחות טובות.
אמרו לי שכדיי שהאדם יידע מה לתקן אצלו הוא צריך קודם להכיר ולהודות במגרעות שלו.
כרגע אני נמצאת במצב שאן לי מושג מה לעשות עם עצמי! מודה שאני קצת אבודה..

קודם כל מזל טוב לי כי סוף סוף התפטרתי (שוב! כן כן שוב!)
לאחר 5 חודשים שבהם מצאתי את עצמי מתעצבנת ובעיקר קורעת את עצמי פיזית הגיע הזמן להפרד מחיי המלצרות (אפשר לקרוא לזה גם ככה ) לתמיד ולמצוא עבודה נורמלית!
איך זה קשור לתכונות הלא טובות שיש בי?
כבר אסביר..
אני משוחררת כבר שנתיים ובשנתיים האלה עבדתי כמעט בכל דבר אפשרי. ניסיתי המון תחומים ומקומות..באמת. אבל קרו כל מיני מקרים שבהם התברר שאני לא מתאימה לאותם המקומות אז חזרתי לעבודה הכי ארוכה שהיתה לי-ארומה נתבג.
עכשיו אחרי תקופה של כמה חודשים עזבתי גם שם.

מה התחום שלי בעצם? (חוץ מלחפור ולאכול את הראש..)
המון דברים!
חובשת, קונדיטורית, שדרנית, עוזרת הפקה, מסקרת ובלוגרית.
במה אני רוצה לעסוק בפועל? בדבר שגורם לי להרגיש טוב עם עצמי- רדיו, כתיבה וכל מה שקשור לעולם הזה.
אז מה הבעיה בעצם? שאין לי מושג איך להפוך את זה לעבודה ולא רק תחביב.
אבל אני עדין לא ממהרת..אני כולה בת 21 (כן, חגגתי לפני שבוע) וכל הזמן שבעולם עוד לפניי, או לפחות ככה אומרים.

וכאן נכנסים המגרעות.
לא חסרים לי תכונות פחות טובות-עצלנות, אי עמדה בזמנים, אדישות (כן לפעמים זה מתנקם בי), התמדה(!!!) וכו' וכו' וכ'ו אבל הכי חשוב- דחיית דברים!
ועל זה נדבר כרגע (כל החפירה שלפני זה סתם פריקה..כי הייתי חייבת..יומיים לא משהו עוברים על כוחותינו).
אני דוחה סדרתית!
מסידור החדר והארון ועד לשליחת מייל עם הקורות חיים שלי לעוד מקום עבודה.
מה הבעיה לשנות את זה? האמת שאין לי מושג! אני פשוט לא מצליחה.
אז הינה- אני מודה ומתוודה בזה בקולי קולות:
אני, אווה, המקטרת בסטייל- דוחה דברים סידרתית!
אפילו לסיים לכתוב סיפור קצר אני דוחה.
דוחה כל מה שאפשר עד לרגע האחרון ואז-אוכלת אותה ומתחרטת למה לא עשיתי את זה קודם?!?!
למה? אין לי מושג.
אני מודעת לבעיה וכל פעם מחדש אומרת לעצמי 'יאלה אווה מהיום אנחנו משתנות' ואז אני מוצאת את עצמי אומרת את אותו המשפט כל יום 'מהיום משתנות'.
האם זה קרה? לא. ממש לא!

זה ממש קשה.
אי אפשר לשנות משהו אם לא מתמידים בו וזאת הבעיה השניה שלי. חוסר התמדה!
אז כרגע אני דיי אובדת עצות וענן אפור-שחור נחת עליי מאתמול בלילה.
מה אני עושה עם עצמי ועם חיי? אין לי מושג.
אבל אני יודעת שדבר אחד בטוח- אני חייבת להפוך את המגרעות שלי לתכונות חיוביות.
אני מרגישה איך זה מתחיל לפגוע בי והפחד הכי גדול שלי שזה יפגע בי בעתיד וימנע ממני לעסוק בדברים שאני באמת אוהבת רק בגלל שדחיתי את שליחת הכתבה או השידור או הסיפור ואמשיך לעמוד במקום שאני נמצאת בו כרגע.

אז זהו. פרקתי.
אחרי שהודיתי בזה הגיע הזמן באמת לשנות את זה.
אמרו לי ששינויים גדולים צריכים להתחיל בדברים קטנים.
אז נתחיל מזה שסוף סוף אעלה את הסקירות שהבטחתי כל כך הרבה פעמים ואהיה יותר פעילה כאן בבלוג.
דבר שני-מחר אחרי משמרת לילה (עוד 10 דקות..שיהיה לי בהצלחה!) לסדר את החדר לפסח (אם כבר מסדרים אז עד הסוף!)
דבר שלישי-ללכת לישון (כי אהיה אחרי לילה...בכל זאת..)
ודבר רביעי-לסיים את הסיפור שאני צריכה ולשלוח אותו לתחרות כתיבה שתיסגר בעוד 10 ימים!
אז נפגש מחר. כאן. עם כמה סקירות על כמה ספרים מדהימים שקראתי לאחרונה!

עד אז..אנסה בכל הכח לא לדחות שום דבר!
תאחלו לי בהצלחה!

אוהבת המונים
אווה
המקטרת בסטייל 3>