יום שלישי, 4 באוגוסט 2015

לורי-אורית פטקין

לורי:
(זהירות יש ספויילרים בהמשך..מתנצלת מראש!)
אחרי הרבה המלצות ובחורה חמודה אחת שהשאילה לי את הספר "לורי"-תודה רבה תמי!!
קודם כל תרשו לי להבהיר שזאת הפעם הראשונה שאני קוראת ספר "כחול לבן" ועוד מהזאנר הזה.אולי מגיל 12 לא קראתי ספרים ישראלים (ומן הסתם שלא כאלה חחח )
אבל בגלל "לחץ חברתי" החלטתי לתת לו צאנס.(וזה שהסופרת נמצאת אצלי בפייסבוק לא אומר שזה השפיע על חוויית הקריאה שלי  )

ונחזור לספר עצמו..
הספר "לורי" הוא ספר יחיד-משמע אין לו המשך-משמע לא צריך לחכות יותר מדי עד שיצא עוד ספר המשך-שזה בעצם מצויין בשבילי! (נקודה לטובת הספר ;-) )
הספר כתוב בצורה מעניינת וקלילה אבל,ויש פה אבל גדול!
היו כמה דברים שהציקו לי..בתחילת הספר לא היו רווחים/עצירות (או מה שזה לא יהיה) בין מקרה למקרה.מקרה אחד קרה וכבר אנחנו נמצאים בסיטואציה אחרת,במקום אחר מבלי לתת לנו סימן שעברנו סצנה.עליי אישית זה קצת הקשה להבין מה קורה ואיפה נמצאים(שוב פעם אולי רק לי זה הפריע..)אמנם בהמשך זה מסתדר ומשתפר אבל לקראת הסוף חוזר שוב.

צריך להבין מאיזו נקודת מבט קוראים את הספר..ואסביר:
לורי,לורי,לורי...קודם אהבתי את השם!מיוחד..
בחורה בת 20-חמודה ויפה שהמשפחה היחידה שהכירה זאת אמה.
בהתחלה לורי יכולה להעלות לכם על העצבים!היא עלולה להצטייר בפניכם כילדה קטנה שלא יודעת מה היא רוצה ומשגעת את כולם!(מודה שבהתחלה גם אני חשבתי ככה..וכן היא הצליחה לעצבן אותי קצת..)אבל~~עצרו שניה את המחשבה הזאת ותנסו לראותה כילדה כי היא עדין ילדה לעומת הדמויות האחרות שסביבה שגדולות ממנה בכמה שנים טובות.
היא איבדה את כל עולמה,לא היה לה זמן להתבגר אבל באותה הנשימה היא פספסה חוויות התבגרות וישר קפצה לבגרות.נכון בגלל הנסיבות שהביאו אותה למצב הזה מצפים ישר שהיא תגלה בגרות אבל לא כולם כאלה..
ברגע שאיבדה את אמה היא הרגישה תחושת פספוס,געגוע,צורך עז לראותה שוב ובו זמנית הרגישה חופשיה.הצורך לעשות מה שרק רוצה בער בה והיא ידעה שהיא יכולה!
היא לא יודעת איך להתמודד עם העולם ומה שקורה סביבה לבד וזה בסדר.(היא סך הכל בת 20!לא לשכוח)
לא פעם ולא פעמיים קורה שאנחנו מרגישים שלפני שניה הכל היה טוב וכייף ומושלם וברגע הכל פשוט קורס ונהרס.ללורי זה קורה כמה פעמים ולגיטימי לגמריי..זה קורה לכולנו ולכן אפשר להזדהות איתה.
רן..טוב מה כבר אפשר לספר עליו..כל אחד מאיתנו הכיר איי פעם בחייו "רן" משלו.
טיפוסים כאלה לא חסרים!רוצים ונשבעים שיהיו רווקים לנצח..ואז מגיעה מישהי והורסת להם את התוכניות..(מתה על זה!!)
אני אישית נהנת לראות אנשים כאלה..כלכך בטוחים בעצמם!בטוחים שצריכים רק משו פיזי ואז לראות איך הרגש מתחיל לאט לאט לאכול אותם מבפנים עד שכולו פורץ החוצה.זה משעשע אותי! =]
נתנאל..טוב אותו הבנתי לגמריי..לא היה קשה להתחבר אליו ולהבין למה עשה את כל מה שעשה..ת'כלס גם אני הייתי עושה את אותו הדבר במקומו..(ובנינו מי לא היה רוצה אח כזה ^_^ )
רן הוא בן דודו של נתנאל ונתנאל הוא אח למחצה של לורי (לא הבנתם?סימן שאתם צריכים לקרוא את הספר!)

ואיך אפשר בלי טיפת(או שטפונות?!) של אהבה?!?!?! לרן וללורי לוקח קצת זמן להבין שמה שהם מרגישים אחד כלפי השניה זאת משיכה!אבל..אין מה לעשות תמיד יש אבל..כמו תמיד יש משו שמפריע לאהבה הזאת להתממש וכאן יש כמה גורמים..(לא חשבתם שאספר נכון?לא רוצה להרוס לכם את כל הספר..זה החלק היפה והכייפי בסיפור ;-) )
הסופרת העבירה את הרגשות והחוויות בצורה מעניינת,יפה ומובנת.
הרגשתי שהכל זורם,לא נמרח יותר מידי,לא נתקע..לא מצאתי את עצמי חושבת "אוף מתי הסצנה הזאת תעבור"(קרו דברים מעולם..)
משו שמאוד אהבתי בספר שכל בעיה שצצה ישר הגיע פתרון-זה נתן לי תחושה של אופטימיות ושלא הכל ישר מתמוטט.

הרומן שבין לורי לרן סוחף,מרגש,נהנתי מאוד לקרוא ולדמיין את זה.כתוב תמציתי וטוב,התיאורים היו קלילים,ועניינים.
והסוף..איך אפשר בלי הפיאנד?!?!
אני מאוהבת בסופים שמחים וטובים אבל לא פתוחים יותר מידי.
כאן הסוף היה קצת קיטשי,הרגשתי שבגלל שהספר נגמר היו צריכים לדחוס את הכל..כאילו אין עוד מקום אז מה שנכנס נכנס.
אבל נסלח על זה כי זה גם סוף טוב וגם לא פתוח מידי..בדיוק לטעמי

בקיצור..אהבתי את הספר ואי אפשר להגיד שלא נדלקתי על הדמויות!(טוב אני מתאהבת מהר..אבל זה רק בגלל שיש לי לב רחב להכיל את כולם ;) )
ממליצה לקרוא אותו!
אם אין לכם מה לקרוא,נגמרה הרשימה ועדין לא קראתם את "לורי" אז כדאי לכם לקרוא!
אולי תפלו ממנו,אולי תתאהבו בדמויות,אולי זה לא יעשה לכם כלום ואולי תתאכזבו..כל אחד והטעם האישי שלו!
אני נהנתי לקרוא אותו!
וכמובן שכל מה שנכתב כאן זאת דעתי האישית לחלוטין!!!!



אם כבר הזכרתי עוד ספרים של הסופרת אז..
הסופרת אורית פטקין הוציאה גם את "חצויה" ואת "נטע אהובתי"-מבטיחה להגיע אליהם בקרוב..
עז אז..נסקר עוד ספרים ^_^
אווה =]